פרויקט "דחיקה ועקירה מהעיר" בוחן מזוויות שונות את האיומים הגוברים על הזכות לעיר תוך התמקדות בשאלה היסודית של נגישות ליסודות הקיום העירוניים  - דיור, קרקע, זכויות לשירותים, ניידות, קהילה, משאבים והשפעה פוליטית.  המחקר מפתח שפה תיאורטית חדשה סביב מוסקי העקירות והדחיקות, והוא מתמקד בהשוואה בין ערים בעולם לבין ערים בישראל, תוך בחינת עומק של שלוש המטרופולינים בישראל – תל-אביב, ירושלים ובאר שבע.  11 החוקרים השותפים בוחנים סוגיות מגוונות המצטרפות לתמונה הכללית של האזרחות העירונית, כגון דיור ציבורי ופרטי, בעלות מול שכירות, התחדשות מול פרבור, במגוון רחב של מקרי מבחן, כולל מאבק על בתי כנסת בערי הפיתוח, דיור ציבורי בדרום יפו, דחיקת מעמד הביניים מגבעתיים, ואז הדרת הפלסטינים תושבי ירושלים הפלסטינית מהתכנון העירוני, והפיכת רוב הבדווים בדרום למסיגי גבול בעל כורחם תחת איום מתמיד של עקירה.